החלטה בתיק ת"א 21808-03-12

מבוא

1.                   בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים, או על מי מטעמם, להיכנס למקרקעין המוחזקים על ידי המבקש ביישוב תקוע, ללא קבלת הסכמתו של המבקש, וללא פנייה לערכאות.

2.                   בד בבד עם הגשת הבקשה למתן סעד זמני, הגיש המבקש תביעה נגד המשיבים, למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים, או על מי מטעמם, להיכנס למקרקעין, או לבצע בהם כל פעולה, ללא הסכמת התובע. 

3.                   פורט בתצהיר אשר צורף לבקשה, שהמבקש מחזיק בישוב תקוע מספר חלקות, באישור מזכירות הישוב וההסתדרות הציונית, חלקן החל בשנת 1984, וחלקן החל בשנת 1986, עליהן נטע גידולים שונים, בעיקר גפנים, בהשקעה כספית ניכרת.

4.                   עוד פורט בתצהיר שאנשי הישוב מתנכלים למבקש בשנים האחרונות, ומנסים לנשלו מזכויותיו במקרקעין, בעקבות קבלת אישורים לבנייה נרחבת בישוב.

5.                   המבקש הוסיף ופירט שבמהלך שנת 2000 הפקיעה המועצה האזורית גוש עציון חלק מהמקרקעין לצורך סלילת כביש המקשר בין שני חלקי היישוב. בעקבות זאת נוהל משא ומתן בין המבקש והמועצה, נקבע פיצוי בגין ההפקעה שבוצעה בחלק המזרחי של החלקה, וכן נקבעו כללים לפיצוי ככל שתתבקש הפקעה נוספת בעתיד.

6.                   המבקש פירט בתצהירו שביום 28.2.12 קיבל פנייה טלפונית לתיאום פגישה בנושא הכביש המיועד להיסלל בגבולה הצפוני של החלקה. ביום 29.2.12 התקיימה פגישה בהשתתפות הקבלן המבצע, ונוכחים נוספים, ובמהלכה נטען בפני המבקש שקיים אישור מהמועצה ומהסוכנות לבצע את סלילת הכביש, ולפיכך עליו לפנות את כל מה שיש לו בשטח, בתוספת של 35 מ' לאורך כל התוואי. לאחר שהביע את התנגדותו, והפנה להסכמים בנושא זה בין הצדדים,  קיבל ביום 1.3.12 את מכתבו של מהנדס המועצה המורה לו לפנות לאלתר את המקום.

טענות הצדדים

7.                   תמצית טענת המבקש הינה כאמור שהמשיבים מנסים לפנותו מהמקרקעין שבחזקתו באופן חד צדדי, וזאת תוך הפרת ההסכמים שהושגו בין הצדדים, וההבטחות שניתנו לו.

8.                   לטענת המשיבים, קיימת במקום תב"ע מאושרת לבנייה, אף קיים היתר לבניית הכביש בגבול הצפוני של המקרקעין, כביש המיועד לשרת את ההרחבה המתוכננת ליישוב. נטען שהמבקש לא התנגד לתכנית, וכי התנגדותו כיום פוגעת בציבור גדול, לאור תכניות ההרחבה בישוב.

9.                   עוד טענו המשיבים שבשנים האחרונות, לפחות משנת 2005, אשר לגביה הוגש תצ"א, המבקש אינו מעבד את החלקות שנמסרו לו, והכרמים נטושים.

10.               כן נטען, שהמבקש קיבל הלוואות לשם ההשקעה בגידול הכרמים, ונמנע מלפרוע אותן, כך שחובו להסתדרות הציונית מסתכם כיום על סכום של כ- 1,024,608 ש"ח, כולל ריבית פיגורים.

התנאים למתן סעד זמני

11.               תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי,  התשמ"ד - 1984 (להלן- "תקנות סדר הדין") קובעת -

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה:

   (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק  שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

  (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."

12.               עיון בתקנה האמורה מלמד שתנאי למתן צו זמני הינו בראש ובראשונה קיומה של  עילת תביעה, וכן קיומן של ראיות מהימנות לכאורה, התומכות בקיומה של עילת התביעה. כפי שנפסק, בשלב בירורו של הסעד הזמני, די בכך כי בית משפט ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה (ראו למשל פסק דינה של כב' השופטת מ' נאור ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, מיום 28.6.10).